מחקרים

החוקרות פנינה שטרן ופרופ' לילך שלו-מבורך הפועלות במעבדת הקשב של בית ספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר ובית הספר סגול למדעי המוח, חקרו את הקשר בין קשב מתמשך להבנת הנקרא בקרב תלמידי תיכון עם הפרעת קשב ובלעדיה. מאמר שדיווח על המחקר הנ"ל התפרסם לפני מספר חודשים בכתב העת: Research in Developmental Disabilities.

מטרה נוספת למחקר הייתה לבחון את השפעת ריווח הטקסט (ריווח רגיל לעומת ריווח כפול בין מילים ובין שורות) והמדיום בו הוצג הטקסט (הצגה על צג המחשב לעומת הדפסה על נייר).

כצפוי התקבלו הבדלים מובהקים בהבנת הנקרא ובקשב מתמשך בין בני נוער עם הפרעת קשב לבין בני נוער ללא הפרעת קשב. כמו-כן התקבל קשר מובהק בין קשב מתמשך לבין הבנת הנקרא במדגם כולו, כלומר ככל שהיכולת לשמר קשב לאורך זמן היתה גבוהה יותר כך הבנת הנקרא היתה טובה יותר.

בין השורות

ממצא נוסף הבהיר כי עבור בני נוער בעלי יכולת גבוהה בקשב מתמשך הצגת טקסט בריווח רגיל על צג המחשב הניבה את התוצאות הטובות ביותר בהבנת הנקרא, ואילו עבור בני נוער בעלי יכולת נמוכה לשמר קשב לאורך זמן, הצגת טקסט בריווח כפול על גבי צג המחשב הניבה את הביצוע הטוב ביותר בהבנת הנקרא.

הפורמט האופטימאלי לשימור הקשב

פרופ' שלו-מבורך: "על פי ממצאי המחקר, כדי להתאים באופן יעיל את פורמט הטקסט לקורא, יש להתחשב ביכולת שלו לשמר קשב לאורך זמן. התאמה שכזו, שהינה קלה ונוחה ליישום בעידן הטכנולוגי הנוכחי, עשויה לשפר את הבנת הנקרא של קוראים עם רמות שונות של קשב מתמשך".

במחקר שנערך ע"י פרופ' יזהר אופלטקה מהחוג למינהל ומדיניות בחינוך בביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, עולים נתונים המאפשרים למערכת החינוך לייעל את פעילות זהירות בדרכים בבתי הספר. על פי נתוני עמותת "אור ירוק" נהרגו בישראל 154 ילדים ב-5 שנים האחרונות בתאונות דרכים. פעילות חינוכית בבתי הספר תסייע בצורה משמעותית למיגור התופעה. כעת, מנהלי בתי ספר המעוניינים לשפר את התחום בבית ספרם יכולים להיעזר בהמלצות המחקר.

המחקר התבסס על ניתוח עמדות והתנהגויות של מורים באמצעות המושג "התנהגות אזרחית בארגון". מטרת המחקר הייתה לבחון את דפוסי ההתנהגות האזרחית בארגון של מורים (קרי, השקעתם בעבודה מעבר לנדרש על פי הגדרת התפקיד הרשמית שלהם) בחינוך היסודי והעל יסודי ביחס לחינוכם והגברת מודעותם של תלמידי בית הספר לנושאים בזהירות בדרכים.

בתי ספר החפצים להעשיר את תכנית הלימודים הרשמית של משרד החינוך בזהירות בדרכים עשויים לגלות נתיבים רבים לכך, כייזום פרויקטים בית ספריים העוסקים בהיבטים שונים של זהירות בדרכים (למשל, חצייה בטוחה של הכביש, נהיגה בטוחה), התאמת תכנית הלימודים לתלמידי בית הספר והרחבתה לכיתות נוספות זולת אלו שאינן מחויבות על פי משרד החינוך, והטמעת תכנים של זהירות בדרכים במערכי השיעור במקצועות השונים הנלמדים בבית הספר.

המנהל כמודל להתנהגות אזרחית

עפ"י ממצאי המחקר, למנהל בית הספר השפעה מכרעת על מידת שילובו של החינוך לזהירות בדרכים בבית ספרו ועל נטייתם של המורים להתנהג אזרחית בו. לפיכך, על רשויות החפצות לקדם את נושא זהירות בדרכים בבית הספר, להתמקד, ראשית כל, באוכלוסיית המנהלים ולהציג בפניהם את התועלות הרבות שיצמחו לתלמידי בית הספר מחיזוקו של חינוך זה מעבר למינימום הנדרש בנושא זה במשרד החינוך.

פרופ' אופלטקה מדגיש: "הוא אף צריך להדגיש את תרומתו שלו מעבר לנדרש מהגדרת תפקידו כמנהל בתחומים רבים. אחרי הכול, מורים צריכים לראות במנהל מודל להתנהגות אזרחית כדי שיירתמו אף הם ויתנהגו אזרחית בבית הספר".

למנהל מומלץ לקבוע מדיניות בית ספרית ברורה ביחד עם הנהלת בית הספר, רכז זה"ב, ומורים המעוניינים לתרום לנושא זה מתוך אמונה בחשיבות הנושא לעתידו של הילד. מדיניות זו צריכה לכלול חזון בית ספרי המדגיש את מקומו המרכזי של נושא זהירות בדרכים במערך הנושאים בהם עוסק בית הספר, אסטרטגיה בית ספרית להטמעת נושא זה, תכנית פעולה הכוללת פרויקטים, דרכי הוראה, תכניות לימודים וכדומה, ודרכי הערכת ביצוע המדיניות האמורה.

הגדלת ראש ושליחות חינוכית

כדי לחזק את נושא זהירות בדרכים בבתי הספר מנהל בית הספר צריך להסתמך על מורים המבטאים "ראש גדול" בעבודתם ולשכנע אותם בחשיבות הנושא לצמיחתם האישית של תלמידיהם.

מומלץ לרכז זה"ב בית ספרי לאתר את המורים הנתפסים כ"ראש גדול" בבית הספר בעלי שליחות חינוכית ונטייה לפרפקציוניזם ולחזק את מודעותם בצורך לשמור על חיי הילד באמצעות הרחבת החינוך לזהירות בדרכים. מורים אלה הם המאגר ממנו יכול הרכז לדלות את אלה מתוכם שישתפו פעולה עמו וישקיעו מעבר לנדרש בעבודתם על מנת לממש פרויקטים בית-ספריים בנושא זהירות בדרכים ולחזק את תכנית הלימודים הרשמית בחינוך זה בכיתתם.

לעורר לחשיבה ולעשייה

על המנהל מומלץ להדגיש בפני צוות המורים בבית הספר את החשיבות שהוא מעניק לנושא זהירות בדרכים ואת הקפדתו על ביצוע אפקטיבי של חינוך זה. למרות זאת, על המנהל להיזהר מלהצטייר כמי שכופה על המורים את ביצועה של מדיניותו זו מבלי שהוא איפשר להם להחליט בעצמם על מידת מעורבותם בחינוך לזהירות בדרכים ועל מידת תרומתם והשקעתם בו. במילים אחרות, על מנהל בית הספר לעורר את המורים לחשיבה ולעשייה בנושא זהירות בדרכים, אך להקפיד על מתן אוטונומיה מקצועית רחבה למורים העובדים בבית ספרו אם ברצונו לרתום אותם למדיניותו בנושא זהירות בדרכים, נושא שאינו קשור ישירות להוראת המקצוע אותו מלמדים המורים.

אקלים של תמיכה הדדית וחדשנות

עפ"י המחקר רצוי ליצור אקלים של תמיכה הדדית ונורמות של חדשנות בית ספרית שיהוו פלטפורמה לייזום רעיונות בתחום זהירות בדרכים ויתמכו במורים החפצים להגן על חייהם של התלמידים באמצעות הוראת תכנים המדגישים את הסכנות שבכביש, הן כהולכי רגל, והן כנהגים צעירים.

עוד מציין אופלטקה: "בכדי לטייב את הפעילות על המנהל לתמוך במורים המתנהגים אזרחית בחינוך לזהירות בדרכים ולסייע בידם במשאבים, בידע, ובכל מה שיידרש על מנת שיצליחו לממש את רעיונותיהם ולבצע בצורה אפקטיבית את משימותיהם השונות. תמיכה זו צריכה אף לכלול מתן גיבוי למורה המבטא "ראש גדול" וליווי מקצועי של עבודתו".

מחקר חדש שנערך בבית הספר לחינוך  ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר מראה כי השימוש בטכנולוגיה משפר את הדרך שבה ההורים מלמדים את ילדיהם הצעירים את מערכת הכתב. בעולם המערבי כיום, מחשבים הם חלק בלתי נפרד מההקשר התרבותי שבו ילדים מתפתחים, ולכן הם יכולים לשמש ככלים שימושיים אפשריים בפיתוח מיומנויות שונות, כולל הכרה ראשונית של מערכת הכתב על מאפייניה (ניצני אוריינות). במחקר בחנו את ההבדלים באופי אינטראקציות כתיבה בין הורה-ילד באמצעות מחשב לעומת נייר ועיפרון.

המחקר נעשה ע"י אורית הורוביץ ברעם בהדרכתה של פרופ' דורית ארם. פרופ' ארם היא חוקרת ומרצה בבית הספר לחינוך ע"ש קונסטנטינר בחוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי. מחקרה מתמקד בהבנת תיווך המבוגרים בהתפתחות ילדים צעירים ובקידומו. ברעם בעלת  תואר שני בייעוץ חינוכי בגיל הרך.

"תצפיות מראות כי ילדי גן אוהבים לכתוב והוריהם מסייעים להם בכתיבה. מצאנו שהדרך בה הורים מדריכים ילדי גן כיצד לכתוב מילים חדשות על מחשב נייד יעילה יותר מהדרך שבה הם עושים זאת על דף". אומרת פרופ' ארם ומוסיפה, "אנו חיים בעידן בו יש מגוון רחב של טכנולוגיות המשמשות ככלי כתיבה, אליהם ילדים נחשפים מגיל צעיר, לצד המחשב הנייד, כמו טלפונים חכמים וטאבלטים. ילדים נמשכים מאוד לכלים טכנולוגיים אלה ואוהבים את השימוש בהם. נמצא כי תמיכה בכתיבה של ילדים בעזרת הטכנולוגיות השונות, יכולה להשלים את הדרכים המסורתיות לקידום ניצני אוריינות כמו משחקי אותיות או קריאת ספרים".

חמישים ואחד ילדים בני ארבע עד חמש צולמו בבתיהם בשעה שכתבו יחד עם הוריהם רשימת קניות. הילד התבקש לכתוב את הרשימה וההורה התבקש לעזור לילד בכתיבה. מחצית מרשימת הקניות נכתבה על דף עם עיפרון ומחצית במחשב (בסדר אקראי). התוצאות גילו כי מאפייני התמיכה בכתיבה של ההורים היו גבוהים יותר בעת שימוש במחשב מאשר בשימוש בנייר ועיפרון (תוך פיקוח על רמת כתיבה העצמאית של הילדים). במהלך השימוש במחשב, הורים סייעו לילדיהם להגיע לרמה גבוהה יותר של היכרות עם מערכת הכתב ולעתים קרובות יותר עודדו את ילדיהם להשתמש בידע מוקדם על השפה הכתובה. יתר על כן, אינטראקציות הכתיבה במחשב היו בעלות אופי משחקי יותר מאשר אלה עם נייר והעיפרון, ורוב הילדים העדיפו להמשיך לכתוב במחשב.

תוצאות אלו משמשות כבסיס למחקרים שבוחנים דרכים בהן הורים יכולים להיעזר בטכנולוגיות החדשות לקידום ניצני האוריינות של ילדיהם.

שעת סיפור

במחקר אחר שערכה פרופ' דורית ארם עם תמי סבג שושן, נמצא קשר בין האופן שבו הורים משוחחים עם ילדי גן בעת קריאת ספר לבין הבנת המוסר וההתנהגות החברתית של ילדיהם. תמי סבג שושן, בעלת תואר שני בלקויות למידה, היא אשת חינוך בתחום החינוך המיוחד, מאבחנת דידקטית ומנחת הורים. המחקר נתמך כספית על ידי מרכז מינרבה לזכויות אדם.

מחקרים רבים עסקו בתרומתה של קריאת ספרים להתפתחות שפה וניצני אוריינות  של ילדים צעירים. מעטים המחקרים אשר בחנו את הקשר בין קריאת ספרים לילדים לבין התפתחותם הרגשית-חברתית בכלל והתפתחותם המוסרית בפרט. אחד מתנאי היסוד להתנהגות מוסרית הוא יכולת לגלות אמפתיה אל הזולת. רוב ספרי הילדים מספרים על מצבים חברתיים, וקריאת סיפור מספקת הזדמנויות יומיומיות לשיח בין הורים לילדיהם על האחר וצרכיו.

החוקרות בדקו את הקשרים בין אופי השיח אם-ילד בעת קריאת ספר ואחריו, לבין ההתפתחות המוסרית של ילדי גן והתנהגותם הפרו-חברתית. במסגרת המחקר צולמו בווידאו 61 זוגות של אם וילד בעת קריאת ספר הדן בסוגיה מוסרית, ושיח על הספר לאחר סיום הקריאה. "מצאנו כי אופי השיח בין האם לילד קשור להבנת המוסר וההתנהגות החברתית של הילד", מוסרת ארם. ככל שהשיח היה עשיר יותר והתייחס יותר להיבטים רגשיים-חברתיים, כך הראו הילדים יכולת הבחנה גבוהה יותר בין עברות מוסר לעברות חברתיות,  ונטו להתחשב יותר באחר ובצרכיו.

ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות אופי השיח שבין הורים לילדים בעת קריאת ספר ולאחריה. מומלץ להורים לשוחח עם הילדים בעת ולאחר קריאת הספר, ולנצל חוויה יומיומית נעימה זו לשיחה על רגשות ויחסים חברתיים.שיח יומיומי זה עשוי לתמוך בהתפתחות החברתית של ילדיהם.

במחקר שנערך לאחרונה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב, גילו החוקרים פרופ' גיל אסט וד"ר רון בוכנר, כי פוספטידיל סרין, תוסף תזונה מוכר שנמכר בכל חנות טבע, משפר את תפקודם של גנים המעורבים במחלות ניווניות כמו דיסאוטונומיה משפחתית ופרקינסון. המחקר התפרסם ב-1.4.2013 בכתב העת המדעי Human Molecular Genetics .

תוסף תזונה מסויה ומצדפות

"הפוספטידיל סרין, שמופק מסויה או מצדפות, מוכר כחומר המעכב דמנציה, ומאושר לשימוש על ידי רשות התרופות האמריקאית (FDA)", אומר פרופ' גיל אסט, המשמש כראש המחלקה לגנטיקה של האדם וביוכימיה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, "בדקנו את השפעתו של התוסף על הגן שמעורב בדיסאוטונומיה משפחתית - מחלה גנטית קשה הגורמת למגוון רחב של תסמינים. הממצאים שלנו העלו כי לתוסף יש פוטנציאל רחב יותר: הוא עשוי להיות יעיל גם כנגד מחלות אחרות הקשורות בהתנוונות תאי עצב במוח ובמערכת העצבים, כמו פרקינסון".

מוטציה נקודתית בדי.אן.איי

במעבדתו של פרופ' אסט חוקרים את ההיבטים הגנטיים של דיסאוטונומיה משפחתית. "מדובר במחלה של מערכת העצבים ההיקפית, הנגרמת על ידי מוטציה נקודתית ב-DNA," הוא מסביר. "כתוצאה מהמוטציה, שזוהתה כבר בשנת 2001, מוחם של החולים אינו מייצר את החלבון החיוני IKAP (שתפקידו המדויק עדיין אינו ידוע). הם נולדים עם כעשירית מכמות הנוירונים (תאי עצב) שיש לאדם בריא, וגם אלה מתחילים להתנוון ולמות בגיל צעיר. תופעות המאפיינות בדרך כלל את הגיל השלישי, כמו רעידות וחוסר יציבות, יכולות להופיע אצל חולי דיסאוטונומיה משפחתית כבר בגיל העשרה. ויש גם תסמינים אחרים, כמו התקפי הקאה שנמשכים חודשים, הנובעים מהיעדר שליטה בחילוף החומרים של הגוף. כ-50% מהחולים אינם מגיעים לגיל 40."

מחלה יתומה

דיסאוטונומיה משפחתית נחשבת ל'מחלה יתומה' - מחלה נדירה שחברות התרופות אינן מעוניינות להשקיע בה, בשל מיעוט החולים. לכן, כדי לקדם את מחקרם, החליטו פרופ' אסט ועמיתיו להתמקד בחומרים קיימים ומאושרים, שכבר ידוע כי הם משפרים את הפעילות העצבית. בין היתר הם בחנו את החומר פוספטידיל סרין, המצוי בממברנות של תאי העצב, ומשווק כתוסף מזון לעיכוב הירידה בזיכרון ארוך טווח אצל קשישים.  

במחקר שנערך בשיתוף עם אנזימוטק, חברה ביוטכנולוגית לתוספי תזונה הממוקמת בעמק יזרעאל, הוסיפו החוקרים פוספטידיל סרין לתאים שנלקחו מרקמות של חולי דיסאוטונומיה משפחתית, והתרבו במעבדה. הממצאים, שפורסמו בשנת 2012, הראו עלייה משמעותית בתוצר התקין של הגן האחראי למחלה, ובחלבוןIKAP  תקין בתאים אלה.

החומר המרפא מגיע למוח

ד"ר רון בוכנר, הנמנה עם צוות החוקרים במעבדתו של ד"ר אסט, קידם את המחקר בצעד נוסף: הוא הנדס עכברי מודל לדיסאוטונומיה משפחתית, בהם הוחלף מקטע בגן המקורי במקטע של גן אנושי המכיל את המוטציה למחלה. התברר שעכברים אלה נותרים בריאים ואף מתרבים, ואינם מראים תסמינים כלשהם. עם זאת, ניתן למצוא בגופם את שני תוצרי הגן – התקין והפגום.

ד"ר בוכנר האכיל את עכברי המעבדה בפוספטידיל סרין במשך שלושה חודשים - פרק זמן ממושך יחסית, ואחר כך בדק את תוצרי הגן ואת רמות ה-IKAP ברקמות השונות של גופם. "גילינו עלייה משמעותית, הן בחלבון והן בתוצר התקין של הגן האחראי למחלה, בכל רקמות הגוף, כולל המוח," הוא מספר. "העובדה שהשיפור התגלה גם במוח היא משמעותית במיוחד. רוב הכימיקלים שאנחנו נוטלים כתרופות נכנסים לזרם הדם ומגיעים לרוב חלקי הגוף, אך אינם מצליחים לעבור את המחסום שבין הדם למוח. מסתבר שהחומר הזה מצליח להגיע ולהשפיע גם על תאי העצב במוח עצמו."

פוטנציאל חשוב לפיתוח תרופות

בשלב הבא ביקש ד"ר בוכנר לבחון אם וכיצד משפיע הפוספטידיל סרין על גנים נוספים, בעיקר באזור המוח הגדול, וגילה תופעה מעניינת וחשובה: גנים הידועים כמעורבים במחלת פרקינסון הגיבו לחומר בצורה חזקה במיוחד, ורמת הביטוי שלהם במוח ירדה משמעותית.

"הממצאים האלה מאוד מעודדים," מסכם פרופ' אסט. "הם נותנים לנו סיבה להאמין שלפוספטידיל סרין יכולה להיות השפעה מיטיבה על מגוון מחלות נויורו-דגנרטיביות. יש כאן פוטנציאל חשוב לפיתוח תרופות עתידיות למחלות הקשות הללו, שגורמות סבל רב לעשרות מיליוני חולים בכל העולם."