Fake it until you make it

האם בקרוב לא נצליח להבחין בין תמונה אמיתית למזויפת? מחקר בינלאומי חדש בהובלת צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הראה כי עצם חזרה על צפייה תמונה, בין אם היא אותנטית ובין אם היא נוצרה באמצעות AI, מגבירה את הסבירות שנחשוב שהיא אמיתית. צוות החוקרים מזהיר כי התוצאות מעלות חששות לגבי הפצת מידע חזותי כוזב ברשתות החברתיות ועיצוב תפיסת המציאות של הציבור.

אפקט החזרה

במסגרת המחקר, החוקרים גילו שאנשים נוטים להאמין שתמונות שראו בעבר הן אמיתיות יותר ביחס לתמונות שנצפות לראשונה, גם כשמדובר בתמונות שנוצרו במלואן בידי בינה מלאכותית. במילים אחרות, תמונה ששותפה מספר פעמים ברשתות החברתיות תיתפס כאמינה יותר, ללא קשר לאמתותה.

את המחקר הוביל גיא גרינפלד שמסיים בימים אלה את הדוקטורט במדעי הפסיכולוגיה בהנחיית פרופ' נירה ליברמן בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה בפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון. במחקר היו שותפים גם חוקרים מגרמניה, בלגיה וספרד. הממצאים פורסמו בכתב העת המדעי היוקרתי Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and Cognition  של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA).

"המחקר מבוסס על אפקט פסיכולוגי מוכר בשם 'אפקט החזרה', ולפיו מידע שנחשפים אליו שוב ושוב נתפס כאמין יותר", מסביר גיא גרינפלד. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון האם תופעה זו רלוונטית גם לעולם החזותי, בעיקר לתמונות שנוצרו בעזרת אלגוריתמים של בינה מלאכותית. "זהו המחקר הראשון שמדגים את האפקט הזה עבור תמונות (עד כה הודגם רק עבור טקסט), והתוצאות מעלות חששות לגבי הפצת מידע חזותי כוזב ברשתות החברתיות ועיצוב תפיסת המציאות של הציבור. את הממצא ניתן גם לסכם בכך שאם עד כה הפתגם אמר ששקר שנאמר מספיק פעמים הופך לאמת, אז במחקר גילינו שתמונה שנצפית מפסיק פעמים הופכת למציאות", מוסיף גרינפלד. 

כבר ראינו את זה, זה בטח אמיתי

במהלך הניסוי, הוצגו לנבדקים סדרת תמונות שכללה הן תמונות אמיתיות שצולמו במציאות והן תמונות שנוצרו בבינה מלאכותית. חלק מהתמונות הוצגו שוב בשלב מאוחר יותר של המחקר, והנבדקים התבקשו להכריע אם התמונות מייצגות אירוע או אובייקט אמיתי. התוצאה הייתה ברורה: בהשוואה לתמונות שנצפו לראשונה, תמונות שראו שוב, הוערכו כאמינות יותר, ללא קשר למקורן. ממצא מעניין נוסף הוא שהשפעת החזרה הייתה מוגברת  בקרב משתתפים שנטו לספקנות גבוהה יותר. כלומר, אנשים שמטבעם נזהרים ולא מאמינים בקלות – עשויים להתבסס יותר על חזרה כעדות לאמת.

"בעידן הרשתות החברתיות והמדיה הדיגיטלית, אנו נחשפים למידע ויזואלי באופן מתמיד וללא בחירה. בעוד שבעבר היה קל לשקר באמצעות מילים, כיום כלי הבינה המלאכותית מאפשרים 'לשקר' באמצעות תמונות בדיוק באותה הקלות. המחקר החדש חושף מנגנון מדאיג: המוח שלנו מייחס אמינות גבוהה יותר למידע ויזואלי חוזר, ללא קשר לאמתותו. כך נוצר שילוב מסוכן - חשיפה חוזרת למידע מזויף יכולה ליצור מצגי שווא אמינים, פשוט באמצעות הישנות. הממצאים מעוררים שאלות עמוקות על אופן עיבוד המידע שלנו, במיוחד בתנאים של עומס חזותי במדיה החברתית והחדשותית. הם גם מדגישים את האתגר המרכזי של תקופתנו: שמירה על אמת וביקורתיות בעולם של תוכן חזותי דינמי, קל לעריכה ומורכב להבחנה", מסכם גרינפלד.

^{גיא גרינפלד, מוביל המחקר}