חדשות

מחקר חדש של המכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב קובע כי במהלך התפרצות נגיף הקורונה הארגונים החברתיים סבלו מירידה חדה של כ-20% בשיעור התורמים ובד בבד בירידה בת 12% בסכומי התרומה, בהשוואה לנתוני שנת 2019. על פי החוקרים ירידה זו מעוררת דאגה ממשית באשר לעמידותם הפיננסית של ארגונים אלו, שכן היא מייצגת הפחתה של מאות מיליוני שקלים בהכנסות הכוללות של ארגוני המגזר השלישי.

בנוסף, הנתונים מעידים על ירידה של 36% בהיקף ההתנדבות בהשוואה לשנת 2019, שמשמעה אובדן של מאות אלפי מתנדבים. החוקרים סבורים שגם אם לוקחים בחשבון את הצמצום בפעילות שנובע בהכרח ממגבלות הריחוק החברתי, הרי שמדובר בפגיעה ממשית ביכולתם של הארגונים לספק שירותים.

המחקר נערך על ידי עו"ד גליה פיט, במכון למשפט ופילנתרופיה, בפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל אביב, וד"ר חגי כץ מהפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. במסגרת המחקר, החוקרים בחנו את המגמות השונות החל מהתפרצות "הגל הראשון" (מרץ 2020) ועד לעיצומו של ה"גל השני" (ספטמבר 2020) של המגפה. המחקר מורכב מסקרים שבועיים, שכוללים כ-550 משיבים מהציבור היהודי והערבי.

מהנתונים עולה שבעוד שממוצע התרומות השבועי לארגונים חברתיים בשנת 2019 היה 234 שקלים לאדם, הרי שבמהלך הגל הראשון, ממוצע התרומות השבועי ירד ל-228 שקלים לאדם, ובמהלך הגל השני מגמת הירידה המשיכה ל-206 שקלים. במקביל, בעוד ששיעור התורמים הממוצע הכולל (גם תרומות פורמליות לארגונים וגם תרומות בלתי פורמליות לאדם פרטי או במשפחה) נשאר יציב פחות או יותר, ועמד על כמחצית מהציבור שמדווחים על תרומה מדי שבוע, חלה ירידה מתמשכת בשיעור הממוצע של התורמים תרומות לארגונים חברתיים מ-37.6% בממוצע השנתי ב-2019 ל-30.4% בלבד בעיצומו של הגל השני.

בדומה לכך, מהנתונים עולה שבעוד ששיעור ההתנדבות הכללי נותר יציב יחסית (אף כי בחודשיים הראשונים של משבר הקורונה חלה ירידה בסך 19% ביחס לממוצע של שנת 2019), בשיעור המתנדבים בארגונים, לעומת זאת, חלה ירידה עקבית מ-12.6% ל-8.1%. בנוסף, הנתונים מתאפיינים בירידה של 0.5% בשיעור הנשאלים שהשיבו שקיבלו עזרה באופן בלתי פורמלי מאדם אחר.

החוקרים מציינים שמדובר בנתונים מדאיגים שכן על פי רוב במצבי אסון ומלחמה, למשל, ידוע כי ישנה עלייה ניכרת, אף אם זמנית, בהיקפי ההתנהגות הפילנתרופית של הציבור. "מהמחקר עולה שדווקא בעת משבר הקורונה, שבה הסעדים שמעניקים ארגוני המגזר השלישי נחוצים יותר מתמיד, הארגונים הללו חווים מחסור חמור במשאבים", אומרים החוקרים. "הממצאים מראים כי המגזר השלישי בישראל נמצא במשבר עמוק, שמשמעותו ארוכות הטווח עדיין אינן ידועות, אבל הן לבטח כוללות פגיעה אנושה בארגונים שמספקים שירותים חברתיים שונים, חלקם שירותים חיוניים לאוכלוסיות שונות, ובפרט לחלשים ביותר בחברה. מצב זה מחייב התגייסות מיידית לבקרת נזקים, ומוטב במספר צירים במקביל – בעידוד הציבור לשוב לרמות מעורבות חברתית כפי שהיו לפני המשבר, אם לא למעלה מכך, ובסיוע חירום לשמירה על יציבותם הכלכלית של ארגוני המגזר השלישי. נדרשת לשם כך פעולה משותפת של הממשלה ושל ארגוני המגזר השלישי, ובפרט ארגונים מתאמים ומרכזיים, ויפה שעה אחת קודם".