חדשות

המחקר נערך בהובלת פרופ' יוסי יובל, ראש בית הספר סגול למדעי המוח, ומביה"ס להנדסה מכנית ובית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, ובשיתוף הפקולטה לרפואה בטכניון ואוניברסיטת VAST  בווייטנאם. המחקר פורסם בכתב העת iScience.

משמיעה אבל לא שומעת

הגחליליות מוכרות בזכות הבהוב האורות יוצא הדופן שלהן, פעולה שמשמשת אותן כקריאה למטרת הזדווגות וגם כסימן אזהרה לטורפים פוטנציאליים מהרעל שהן נושאות בגופן. אבל מכיוון שבכל דבר יש יתרונות וגם חסרונות - אמצעי הסימון הזה נחשב גם לנקודת התורפה של הגחליליות, מהסיבה הפשוטה שהוא הופך אותן למטרה קלה לזיהוי. העטלפים נחשבים בין הטורפים הפוטנציאליים הנפוצים ביותר של הגחליליות, והיות וחלקם ניחן בראייה לקויה - הבהוב האור של הגחליליות כאמצעי הגנה הופך לא אפקטיבי. הבנה זו הובילה את החוקרים לבחון האם החיפושית המאירה משתמשת במנגנוני הגנה נוספים.

מסתבר שהרעיון למחקר עלה במקרה, במהלך מחקר אחר שעקב אחר מיומנויות השמיעה של העטלפים. "הסתובבנו ביער טרופי בווייטנאם, עם מיקרופונים שמסוגלים להקליט את התדרים הגבוהים של העטלפים, כשלפתע איתרנו צלילים לא מוכרים בתדרים דומים מכיוונן של הגחליליות", מספר פרופ' יובל.

^{נקלטו במקרה בהקלטה של עטלפים. קולות אולטרא-סוניים חזקים של גחליליות}

"לאחר מחקר מעמיק ושימוש בווידיאו במהירות גבוהה, הבנו שהצלילים של הגחליליות מופקים בעזרת תנועת הכנפיים שלהן, ושמדובר בקול שנמצא בתדר שהגחליליות בעצמן אינן יכולות לשמוע. לכן הנחנו שאין מדובר בצלילים המשמשים לצורך תקשורת פנימית", מוסיפה קסניה קריבורוצ'קו, תלמידת הדוקטורנט שהובילה את המחקר.

לאחר הגילוי המקרי, צוות החוקרים במעבדה של פרופ' יובל בחן שלושה מינים שונים של גחליליות שנפוצים בווייטנאם (Sclerotia Curtos Luciola,) ומין ישראלי נוסף של גחליליות (Lampyroidea). הם גילו שכל הגחליליות מייצרות את הקולות האולטרא-סוניים הייחודיים ושהן אינן יכולות לשמוע אותם.

אזהרה מוסיקלית אישית?

האם ניתן לקבוע שגחליליות פיתחו מנגנון הגנה ייחודי במיוחד עבור עטלפים? פרופ' יובל מדגיש שהטענה לא הוכחה במחקר, אך העובדה שהגחליליות אינן שומעות את הקולות ואילו העטלפים כן, ושהם יכולים לאתר באמצעותם את הגחליליות - נחשבות לנימוקים משכנעים.

"עצם גילוי קולות אולטרא-סוניים בגחליליות מהווה תוספת חשובה לתחום המחקר שעוסק ביחסי טורף נטרף בקרב בעלי חיים", מוסיפה קריבורוצ'קו ומסכמת "הרעיון של אותות להרתעה שהשולח לא מסוגל לקלוט בעצמו הוא רעיון שאנחנו מכירים מעולם הצמחים, אך הוא די נדיר בקרב בעלי חיים. התגלית שלנו על 'הקרב המוסיקלי' שהגחליליות והעטלפים מנהלים, עשויה להיות פתח למחקרים נוספים בתחום ולגילוי מנגנון הגנה חדש שבעלי חיים פיתחו כנגד טורפים".

המחקר הובל על ידי ד"ר טאקויה איוומורה (כיום באוניברסיטת אורגון) ואייל גולדשטיין מבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, וד"ר קריס מורי מאוניברסיטת אימפיריאל קולג' ומבית הספר להיגיינה ורפואה טרופית בלונדון. כמו כן השתתפו במחקר חוקרים מבית הספר לרפואה טרופית בליברפול, מאוניברסיטת לנקסטר ומאוניברסיטת קלניה בסרילנקה. המאמר פורסם בכתב העת PLOS  Neglected Tropical diseases .  

למפות את נקודות המפגש בין נחשים ואנשים

"המחקר שלנו בנה מודל רב-תחומי ראשון מסוגו, שכולל את דפוסי ההתנהגות של שני הצדדים - נחשים ובני אדם, ומאפשר לזהות גורמי סיכון בזמנים ובמקומות שונים ולהתריע מפניהם. לדוגמה, המודל מסוגל להבחין בין אזורים עם סיכון גבוה מול סיכון נמוך להכשות, הבדל שיכול לבוא לידי ביטוי במספר כפול של הכשות ל-100,000 בני אדם", מסביר אייל גולדשטיין.

"נחשים ובני אדם פעילים בשעות יום שונות, בחודשים שונים ובבתי גידול שונים, והמודל מאפשר לזהות את נקודות המפגש ביניהם, בעיקר במקומות שבהם החקלאים עובדים", מרחיב דר' מורי. "כמו כן, שילבנו במודל גורם של אגרסיביות לכל מין של נחש - כמדד להסתברות של מפגש כזה להפוך להכשה".

ד"ר איוומורה מדגיש כי "הגישה שלנו היא לנתח אינטראקציות בין נחשים לבני אדם בצורה מתמטית, עם דגש על המימד האקולוגי. זוהי גישה חדשה לחלוטין להבנת המנגנון הגורם להכשות נחשים. בניגוד למרבית המחקרים שנערכו עד היום, שהתמקדו בעיקר בגורמי סיכון חברתיים וכלכליים, אנחנו בחרנו להתמקד בהיבטים אקולוגיים, כמו תנועת הנחשים במרחב, בתי הגידול, השפעת תנאי האקלים והמשקעים, וההתנהגות של חקלאים ונחשים, כמפתח לניבוי מפגש פוטנציאלי בין שני הצדדים".

^{כבר לא בלתי נמנע. מפגש בין חקלאי לנחש}

הכשות ומשבר האקלים?

בדיקת המודל מול נתונים קיימים בסרילנקה העלתה כי הוא מנבא בדיוק רב דפוסי הכשה באזורים שונים ובעונות שונות, וכן את תרומתם היחסית של מיני נחשים שונים לתמונה הכוללת, בהתאם לתצפיות מבתי חולים. כעת מבקשים החוקרים ליישם את המודל במקומות שבהם אין עדיין נתונים מדויקים על הכשות נחשים, ואף להיעזר בו לתחזיות לשנים הבאות, כאשר ההתנהגויות של שני הצדדים, האדם והנחש, ישתנו עקב שינויי האקלים, כמו למשל עלייה במשקעים שצפויה להגביר את פעילות הנחשים, לצד שינויים בשימוש בקרקעות ובאזורי מחיה זמינים לנחשים. 

"המודל שלנו יכול למקד את המאמצים במסגרת המדיניות להפחתת הכשות, ולהוות כלי התראה להגברת המודעות ולהצלת חיי אדם", אומר דר' איוומורה ומסכם "כמו כן, אנו רואים במחקר זה רק שלב ראשון בעבודתנו. בעתיד אנחנו מתכוונים לפתח מודלים מורכבים יותר של מפגשים בין בני אדם לבעלי חיים, על מנת לתמוך במדיניות ובקבלת החלטות בעולם האמיתי, הן בנוגע לבריאות הציבור והן בנוגע לשמירה על טבע".